#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 1 מאיזה גיל התינוק מכיר את אמו (וכיצד הלכה)?	"אמר רבא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: שלשה חדשים, <p dir=""rtl"">יהודה בר יחזקאל אמר בשם שמואל: שלשים יום, קשה עליו כיצד מכיר בזמן מועט, אמר רמי בר יחזקאל שלא ישמעו לו, אלא שמואל אמר כל זמן שמכירה, היינו בודקים כל תינוק לגופו.</p><p dir=""rtl"">רבי יצחק אמר ר' יוחנן: חמשים יום, אמר רב שימי בר אביי כן הלכה.</p><p dir=""rtl"">אפ' סומא מכיר ע&quot;י הריח והטעם.</p>"	כתובות ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 2 עד איזה גיל מותר לתינוק לינוק?	"ר&quot;א אומר עד כ&quot;ד חודש, יותר מאן כיונק שקץ. <p dir=""rtl"">ר' יהושע אומר אפ' ד' וה' שנים {היינו אפ' חבילתו על כתפו}, אם פירש שלושה ימים תוך כ&quot;ד חודש מותר לחזור ולינוק, לאחר כ&quot;ד חודש כיונק שקץ. אמר רב יוסף הלכה כר' יהושע.</p>"	כתובות ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 3 חלב ודם מהלכי שנים האם מותרים בשתיה מדאורייתא ומדרבנן ומנין?	מדאורייתא מותרים דכתיב &quot;את הגמל כי מעלה גרה הוא&quot; הוא טמא ואין חלב ודם מהלכי שנים טמא (ע' רש&quot;י), אמר רב ששת אפ' מצות פרישה מדרבנן אין בו. ה&quot;מ בחלב שפירש ודם שלא פירש אבל חלב שלא פירש אסור לגדול לינק, ודם שע&quot;ג ככר אסור לאכלו.	כתובות ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס. 4 האם מותר לגונח לינוק בשבת ומדוע?<p dir=""rtl"">צינור שעלו בו בו קשקשין האם ממעכן ברגלו בצנעא ומדוע?</p>"	"תניא רבי מרינוס אומר גונח יונק חלב בשבת, משום שיונק מפרק כלאחר יד, ובמקום צערא לא גזרו רבנן. אמר רב יוסף הלכה כרבי מרינוס. <p dir=""rtl"">תניא נחום איש גליא אומר צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצנעא בשבת ואינו חושש, משום שהוא מתקן כלאחר יד, ובמקום פסידא לא גזרו בה רבנן. אמר רב יוסף הלכה כנחום איש גליא.</p>"	כתובות ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 1 מינקת שמת בעלה מתי מותר לה להנשא לאחר וכיצד הלכה?	"לר&quot;מ וכן דעת ב&quot;ש עד כ&quot;ד חודש, לר' יהודה וכן דעת ב&quot;ה בשמונה עשר חודש,<p dir=""rtl"">אמר רשב&quot;ג (כיון שאין הדם נעכר אלא אחר ג' חודשים) לדברי האומר כ&quot;ד חודש מותרת להנשא אחר כ&quot;א חודש ולדברי האומר י&quot;ח מותרת בט&quot;ו.</p><p dir=""rtl"">אמר עולא הלכה כרבי יהודה, ואמר מר עוקבא לי התיר רבי חנינא לשאת לאחר חמשה עשר חדש, וכן הורה אביי מסברא, כי אתא לקמיה דרב יוסף א&quot;ל&nbsp;&nbsp;רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין עשרים וארבעה חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו. [למד מממעשה זה אביי שמה שאמרו שלא יורה אדם אפ' ביעתא בכותחא במקום רבו לא משום דמחזי כאפקרותא אלא משום דלא מסתייעא מילתא למימרא שהרי הוא ידע את רב ושמואל ושכחם בשעת הוראה.]</p>"	כתובות ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 2 מי שמת בעלה ולא עברו כ&quot;ד חודש ונתנה בנה למינקת או גמלתו או מת האם מותרת להנשא?	"שנינו בברייתא להתיר, ורב נחמן סבר לאסור ולא התיר אלא לריש גלותא דלא הדר בהו. <p dir=""rtl"">רב פפי תלה שאלה זו במחלקות גבי הכרת העובר בהיתה רדופה לבית אביה וכד' שאין לחשוש להכרת העובר שר&quot;מ הצריכה להמתין דלא פלוג רבנן ור' יוסי התיר להארס ולהנשא מיד, ואמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר&quot;מ בגזורתיו.</p><p dir=""rtl"">הלכתא, מת מותר, גמלתו אסור, מר בר רב אשי אסר אף במת שמא תהרגנו ואין הלכה כמותו שאין אשה הורגת את בנה.</p>"	כתובות ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 3 'תנו רבנן הרי שנתנו לה בן להניק הרי זו לא תניק עמו לא בנה ולא בן חברתה, פסקה קימעא אוכלת הרבה לא תאכל עמו דברים הרעים לחלב' פרט!	"אף שאמר בנה נצרך בן חברתה - דס&quot;ד שאת בן חברתה לא תניק אם אין לה מספיק חלב קמ&quot;ל.<p dir=""rtl"">פסקה קמעא אוכלת הרבה -&nbsp;&nbsp;משלה.</p><p dir=""rtl"">לא תאכל דברים הרעים לחלב - א&quot;ר כהנא כגון כשות וחזיז ודגים קטנים ואדמה, אביי אמר אפילו קרא וחבושא, רב פפא אמר אפילו קרא וכופרא, רב אשי אמר אפי' כמכא והרסנא, מינייהו פסקי חלבא מינייהו עכרי חלבא.</p>"	כתובות ס:		
